דוגמאות שבדרך כלל בוחרים לניסוח
לא לציין את השמות הפרטיים של ההורים, אלא רק את שמות המשפחה:
על מנת להימנע מציון ז״ל לצד שם ההורה הנפטר, ניתן לכתוב רק את שם המשפחה, לדוגמא: ״משפחת הכלה, לוי״ או ״משפחת לוי״.
כתיבת שם ההורה הנפטר קודם:
כתיבת שם ההורה הנפטר קודם לכן, עם תוספת ז״ל, ולאחריו שם ההורה השני ושם המשפחה. כך הוא יקבל את המקום המכובד שלו בהזמנה.
דוגמאות נוספות לניסוח
הכרה בזכר ההורה הנפטר:
חשוב לכלול את זכר ההורה שנפטר בצורה מכובדת ומכבדת. ניתן לעשות זאת בכמה דרכים:
- אזכור שמם בהזמנה: "החתונה תיערך לכבודם של [שם ההורה הנפטר]".
- הקדשה קצרה: "אנו מקדישים יום זה לזכרו/ה של [שם ההורה הנפטר] שנמצא/ת בליבנו תמיד".
שימוש בשמות ההורים:
- ניתן לשלב את שמות ההורים בחלק הראשי של ההזמנה, לדוגמה: "אנו, [שם הכלה] בתם של [שם האם] ו[שם האב הנפטר], ו[שם החתן] בנם של [שמות ההורים], מזמינים אתכם לחגוג איתנו".
שימוש בלשון כללית ומכבדת:
חשוב לשמור על לשון כללית ומכבדת שתתאים לרגשות של כל האורחים. לדוגמה: "אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לחגוג את אהבתנו, בליווי זכרם של האהובים שאינם איתנו".
הוספת הקדשה מיוחדת:
ניתן להוסיף הקדשה מיוחדת בהזמנה או בתוכנית האירוע, שתוקדש להורה שנפטר, לדוגמה: "בזמן החתונה, נערוך רגע של דממה לזכרם של האהובים שאינם איתנו".
והכי חשוב שלא תשכחו דבר אחד – כמה שההורה שנפטר היה רוצה שתהיו הכי שמחים ומאושרים שיש ביום המיוחד שלכם.